מחצבי שירה

עֵטִי חוֹצֶבֶת בְּמַחְצְבוֹת הַמַּחְשָׁבָה
עַל יָגוֹן, שָׁלוֹם וְגַם שִׂמְחָה
אֵין סְפׂר מַחְצַבֵּי שִׁירָה.
מִמַּבּוּעַ עֵינַי הַדְּיוֹ
עַצְמוֹת הָאֶצְבָּעוֹת עֵטִי
עִקְבוֹת הַזֵּעָה שִׁירָתִי.
מִי יוֹדֵעַ מָתַי הַזְּמַן לִיצִיאָתָם לָאוֹר
אֵין שַׁלִּיט וְאֵין נִשְׁלָט
וִדּוּיִים חֲצוּבִים מִלִּבִּי.
עִקְבוֹת מַחְצָב מִצִּדְקַת הַנֶּפֶשׁ
עַל לבֶׁן נְיָר חוֹרֵתֶת.
לאׁ יאׁבְדוּ - אַל יִתְיַתֵּם הַנְּיָר.

​

מופיד דאהר, יליד 1953, נולד להורים דרוזים בכפר

.סג"ור בגליל, סמוך לעיר כרמיאל

.סיים לימודיו האקדמאים שנת 1977 במדעי טבע

שירת בפרקליטות צבאית כמתורגמן בבתי המשפט

.הצבאיים ברצועת עזה וביו"ש

לאחר השירות הצבאי עסק בהוראת מדעים, ורכז

.חינוך סבבתי באזור בקעת בית הכרם

תר בנופי הארץ, אוהב טבע ונוף, ומקבל מהם
השראה לכתיבה. כל אהבתו לטבע, לאדמה, לארץ

.ולאדם משתקפת בשירתו

.שירתו היא נחשול פנימי הגועש אל הנייר

.תקוותו ששיריו יענגו קוראיהם

​