סקירה לספר דלתות פתוחות מחברת מהקריות - עמי יסעור 5-2014

                   
"ד ל ת ו ת    פ ת ו ח ו ת"    ק ו ב ץ   ס י פ ו ר י ם 
 ש ל   מח ב ר ת   מ ה ק ר י ו ת


מאת עמיקם יסעור כל הזכויות שמורות מאי 2014
     

     זה עתה הופיע בהוצאת "פיוטית" ספרה של המחברת בת הקריות  שקד דלילה שפירא ,"דלתות 
פתוחות" שהוא סיפורי משפחה. הסופרת המשוררת והעורכת שושנה ויג ערכה את הספר. הציורים 
והרישומים נעשו בידי המחברת. זהו ספרה השני לאחר "גומות - שירה ארוטית" שיצא ב 2005.
    שקד דלילה שפירא  נולדה בחיפה, גדלה בקריות ומתגוררת בקריית חיים. היא גם ציירת ואוצרת. 
מוזיאולוגית. בעלת תואר ראשון באמנות יצירה ולימודי ארץ-ישראל ותואר שני בכתיבה יוצרת אוניברסיטת 
חיפה מדריכה לכתיבה יוצרת.
    קובץ הסיפורים הוא סיפורי משפחה המוקדשים למשפחה.  שמות הסיפורים הם : דלתות פתוחות, 
הגבעה, גינת הירקות של אבא, התריס הירוק, החדר הקטן של הבנות, חוץ לארץ בשכונה אבו אסף, 
אמילי, טעם של חוץ לארץ, אהבה אחרת, אהבה ישראלית, ההול, השדה והגבעה, אורחים בהול
בספר נכללים גם שני ציורים פרי מכחולה של המחברת : יונים משוגעות והשכונה שלי. עיצוב העטיפה
של ענבל הולנדר מדגיש גם את הבית גם את היונה וגם את המרחב

   תיאור השכונה הוא מפורט ואמין. דגש  מיוחד מושם על תיאורים פנימיים של הבית. על ההווי. זווית
הראייה היא של ילדה.  יש בסיפורים  גם התרפקות נוסטלגית על השכונה ועל אותה אינטימיות חמימה של 
פעם. בספרותינו  תוארה השכונה ביצירות שונות. בסיפורים של ניסים אלוני, שכונת חאפ של גדעון תלפז
בפתח  תקווה. שכונת הדר הכרמל ביצירותיהם של יצחק קרונזון, בני לנדאו, ירון אביטוב, דיויד סלע, נסים 
לוי.ו אחרים  שכונת נווה שאנן בספר של אמיר גוטפרוינד . שכונת אחוזה  בספרי עליזה הרט ונפתלי בלבן-
אוברהנד, שכונה בקריית מוצקין בספרה של חנה קרן.
   המחברת השכילה לתאר באופן אותנטי את האווירה של שנות החמישים בשיכון. אפיזודות שונות מדגישות
את ההרמוניה. הדגש הוא על הטון המינורי מלא האהבה והאמפתיה. תפקיד חשוב ממלא כאן הזיכרון
בשחזורם של החיים אז. הסיפורים מדגישים את תיאורה של השכונה. לא המספרת היא הניצבת במרכז.
השכונה מתוארת גם כמקום אינטימי קטן וגם כמרחב למשחקי הילדים. הגבעה תופסת מקום נכבד בקובץ.
אני נזכר בגבעת השבשבת בנווה שאנן לרגליה גדלתי. הוויית שכונה קרובה לטבע מבטאת גם חיים בריאים 
ואותנטיים  נעדרי ניכור אורבאני. בית, משחקים, גינה, גבעה, מסעדה, הול הם המקומות עליהם בחרה שקד 
דלילה לכתוב.  תחושת הפרובינציאליות וגם המוטיב של חוץ לארץ ברקע.
    שם הספר מבטא הוויה חברתית של פעם. דלתות היו פתוחות. לא פחדו מגנבים. שכנים חשו חברות 
אמתית ונכנסו זה אל זה באופן ספונטאני בלי להודיע על כך מראש. הוויה מנוגדת כל כך לזו של רבי קומות
מתנשאים ומנוכרים.                       
     הסיפור הראשון, "דלתות פתוחות", כולל את תיאור  השכונה, הסבתא, ערימת השעועית, ההול במרכז 
הבית הישיבה על המעקה, השכנה המפחידה, חוויית  משק כנפי היונים. ההיפצעות היא חוויה אפיזודית מעט 
דרמטית מנקודת מבטה של הילדה. תיאור השדה בסיפור השני "הגבעה" הוא חושני ומפורט. בולטת כאן 
תחושת האושר והשמחה של המספרת.  הסיפור, "גינת הירקות של אבא" מפליג כאן גם אל זיכרונות מחו"ל 
ועבודה במפרץ חיפה. הגינה היא מקור לסיפוק ומימוש  וגם להתבדחות של האב. הסיפור "התריס הירוק" 
מעמיד במרכזו את היונים.. רבים נתקלים בנוכחותן של יונים סמוך לביתם. כאן היונים הן הגיבורות הראשיות
של הסיפור. בסיפור, "החדר הקטן של הבנות" בולטת הדומיננטיות של השכנה במרפסת. בסיפור, "חוץ 
לארץ בשכונה", בולט סכסוך פנים משפחתי עם אחת הדודות. הסיפור, "אבו אסף", הוא מחווה לסבה של
המספרת וכולל גם זיכרונות מסוריה. דמוית של סב וסבתא ממלאות תפקיד מרכזי גם בסיפור, "אמילי".
ענייני פרנסה בולטים בסיפור ,"טעם של חוץ לארץ", מסעדה משפחתית וחנות פלאפל משפחתית. והסיפור
מאיר באור נוסף את חיי השכונה. שני סיפורים מתארים פרשיות אהבה. הסיפור, "ההול" מאיר גם את נושא 
התרבות באותם ימים. הסיפור, "אורחים בהול", מתאר את שגרת החיים בהול. הסיפור, "השדה והגבעה" 
תורם לאותה אווירה של מרחב המשחקים.
     לסיכום זהו קובץ אותנטי וכן, אשר ידבר אל ליבם של הקוראים, במיוחד אל אלה שגדלו בשכונה של פעם.

מאת עמיקם יסעור כל הזכויות שמורות מאי 2014